החלטה בתיק רע"א 61503-12-13

לאחר עיון בבקשה (על נספחיה) ובהודעת המבקש בתגובה להחלטתי מיום 26.1.2014 ובהמשך אליה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מבלי צורך בקבלת תשובה.

החלטת בית-משפט קמא להורות למבקש להעביר (ככל שיש בידו) את רשימת לקוחותיו, בנסיבות של תביעה ותביעה שכנגד בין שותפים בסוכנות ביטוח, מקום בו נטען בתביעת המשיב, כי המבקש פנה ללקוחותיהם המשותפים, כאשר הפנייה אליהם הייתה מוגבלת לפי תנאי פירוק השותפות, הנה סבירה בנסיבות העניין ולא נפל בה כל פגם המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בשלב זה. אכן, החלטת בית-המשפט היא החלטה בעניינים שבסדרי דין, לגביהם מסור לערכאה המבררת שיקול דעת רחב והתערבות בהחלטות מעין אלה תהא במקרים חריגים, שענייננו אינו נמנה עליהם, בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין (ראה למשל רע"א 78/14 פלוני נ' רשת עמל 1 בע"מ(30.1.2011)). לא שוכנעתי כי ההחלטה ניתנה בניגוד לדין ויש בה כדי לגרום לעיוות דין.

למעלה מהצורך ואף אם ניתן היה להחליט אחרת, לא היה מקום להתערב במקרה זה, שכן בית משפט של הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות שעניינם אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית, זאת אף במקרים שבהם סבורה ערכאת הערעור שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. אכן, יש גבולות לזמן השיפוטי, קל וחומר לעניינים הניתנים לערעור עתידי במסגרת השגה על פסק הדין (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלוני (28.11.2013)).  

ככלל, זמנו של ערעור הוא לאחר תום המשפט, ולא במהלכו, ואז ניתן לכלול בו גם השגות על החלטות הביניים. ערעור על החלטות ביניים במהלך המשפט, הוא בגדר חריג. לשם כך נדרשת רשות, על מנת למנוע סרבול, פיצול והארכת הדיונים שלא לצורך. השגות צדדים על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור יינתנו במידה ועלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויותיו; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (רע"א 4713/13 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (22.7.2013); רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (20.5.2012); סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)). המגמה הכללית היא להבטיח התנהלות תקינה ורציפה של הליכי המשפט בערכאה הדיונית, למנוע שימוש לרעה. בשלב הערעור על פסק הדין נפרשת התמונה במלואה, ובדרך כלל עדיף לדון ולהחליט אז, על רקע המכלול. לעיתים, מתייתר הצורך לדון בסופו של דבר בעניין שמלכתחילה נחזה כחשוב, שבדיעבד אין עוד חפץ בו.

הנה כי כן, מתחם ההתערבות בהחלטות הקשורות לאופן ניהול הדיון מצומצם ביותר שכן לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להגשמת התכלית של קידום בירור המחלוקת על פי הסמכות הנתונה לה. מכאן כי התערבות ערכאת הערעור תיעשה במשורה ולא ביד רחבה ובמקרים של חשש לעיוות דין ובמיוחד, כאשר עקב ההחלטה נוצר בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין (רע"א 9014/12 פלוטקין נ' Smith Kline(24.1.2013); רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ (17.3.2013)).

            טוען המבקש בעיקר לפגיעה בסוד מסחרי, נוכח החלטת בית-משפט קמא למסור למשיב רשימת לקוחותיו ולקוחות בנו. אמת, מקום בו בית-המשפט מתבקש להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים עליו להידרש תחילה לשאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לחזית המחלוקת. ככלל, הגישה בנושא הרלוונטיות הנה מרחיבה במובן זה שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם את עניינו של בעל הדין (רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן (8.7.2013)). עם זאת, מקום בו נמצא כי מסמך רלוונטי לתביעה ונטען כנגד גילויו לפגיעה בסוד מסחרי, יש להידרש לסוגיית החיסיון, שביחד עם סוגיית הרלוונטיות מקיימות ביניהן יחסים של מעין "מקבילית כוחות", בהתאם למידת הרלוונטיות ולעוצמת החיסיון או האינטרס המוגן (שם); כאשר נקודת המוצא היא גילוי מרבי של ראיות רלוונטיות שברשות הצדדים במסגרת הליך שיפוטי שכידוע מטרתו חשיפת האמת (רע"א 5840/13 גבריאל יניב נ' אתיקה השקעות בע"מ(12.9.2013), שנזכר בבקשה ובהודעת המבקש).

בענייננו, לא מצאתי כי החלטת בית-משפט קמא בנסיבות העניין יש בה כדי לפגוע מעבר למידה ראויה בזכויותיו של המבקש ולהקים עילה מספקת לחשש לפגיעה בסוד מסחרי, זאת בשים לב למידת הרלוונטיות בגילוי רשימת לקוחות המבקש, לצורך הוכחת עילת תביעת המשיב בגדר תובענה ותובענה שכנגד בין שותפים. כפי שעולה מתגובת המשיב בבית-המשפט קמא (סעיף 4), לא הוברר כיצד ייפגעו לקוחות המבקש רק בשל גילוי שמם בדיון לפני בית-המשפט, מקום בו התחייב המשיב לשמור על הפרטים שיועברו לידיו בסודיות וחזקה על בית-משפט קמא, ככל שיתבקש, כי ייתן הנחיות מתאימות בנדון. באשר לטענה כי יש בהחלטה כדי לפגוע בזכויות בנו של המבקש שאיננו צד להליכים, יש להניח כי הכוונה לרשימת לקוחות (בנו) שנמצאים בידי המבקש שבגין החזקתם טוען המשיב לפגיעה בזכויותיו, בהיותם לקוחות השותפות. בנסיבות אלה לא מצאתי, גם בעניין זה, כי נפל פגם בהחלטת בית-משפט קמא במידה המקימה עילת התערבות של ערכאת הערעור, בשים לב לאפשרות העומדת לצד השלישי (הבן) לפנות בבקשה מתאימה לערכאה הדיונית לביטול ההחלטה, אם יסבור כי יש בה כדי לפגוע בזכויותיו וככל שיעשה כן, ינהג בית-המשפט על-פי חוכמתו.

נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. העירבון יוחזר למפקיד.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: